מאמרים
לחזור לתפקוד ולחזור לעצמי: שני ממדים בהפרעה ובטיפול בפוסט-טראומה
המאמר מבחין בין שני היבטים בהפרעה ובטיפול בפוסט-טראומה – חזרה לתפקוד על ידי טיפול בתופעות הטיפוסיות לפוסט-טראומה - התנסות מחדש, הפרעה בעוררות והימנעות - וטיפול נפשי שמטרתו לסייע לנפגע להרגיש שהוא חוזר לעצמו. הבחנה בין שני הממדים וטיפול משולב בהם יכולים לאפשר תהליך שלם של החלמה מהטראומה ושיקום של נפש פצועה.
אני חושב – אני לא קיים?
המאמר מתאר את הדיסוננס שמתרגל מדיטציה בודהיסטית יכול לחוש בתוכו בין האמת של בודהא אודות העדר עצמי, לבין החוויה האישית שלו שיש לו אני או עצמי משלו שמבחין אותו מאחרים. הטענה במאמר היא שכאשר אין דיון מפורש בקונפליקט בין שתי הקוגניציות, המתרגל שחווה קונפליקט כזה יכול ליישב אותו בעזרת מעקפים רוחניים שונים - כמו הכחשת העצמי, מידור האמיתות הסותרות, וויתור על רצונותיו, או הזדהות עם אני רוחני אידיאלי של הבודהיזם. המסקנות מניתוח זה הן (א) הקונפליקט יכול להיפתר בקבלה מודעת של חוויית העצמי והבנה שהעצמי מצוי בתהליך מתמיד של התהוות והתמרה; ו(ב) לאמת של העדר העצמי יש תפקיד של מסר אתי וחינוכי שנועד למנוע מהמאמינים היצמדות לאני והאדרתו - המקור העיקרי לסבל של בני אדם, הקונפליקט והמלחמה בעולם - וכך להיפתח בחמלה לקיומו של האחר. המאמר נכתב על רקע התנסות אישית של הכותב בתרגול מדיטציה בודהיסטית.
מהצמדות לחוויה הטראומטית לצמיחה פוסט-טראומטית: דיון בדוגמאות קליניות
המאמר מפנה את תשומת הלב לנטייה של נפגע פוסט-טראומה להיצמד ולהתקשר לטראומה כל עוד אינו מוצא מובן, טעם או משמעות באירוע הטראומטי או בתוצאותיו. הבניה קוגנטיבית מחודשת ומתן משמעות למשבר יכולים לסייע למטופל לגייס את הכוחות הדרושים כדי להחלים ולצמוח מתוך הטראומה. תהליך דיאלקטי זה נדון על רקע ההבנה שצמיחה פוסט-טראומטית היא אפשרית, כאשר הנפגע מצליח לעבור תהליך השלמה עם האובדן ולפתח תפיסה מחודשת של עצמו ושל היחסים שלו עם אנשים.
בעקבות המלנכוליה
המאמר מתבונן מזוית אישית במלנכוליה כהרגשה המתהווה מתוך מודעות להיותנו בני חלוף, כתגובה לחסר ולההעדר, וכביטוי לכאב הנפרדות ממושאי אהבתנו. מלנכוליה היא מצב ביניים רגשי בין דיכאון לבין עמדה מופרזת של "מוכרחים להיות שמח" – הלך רוח טבעי ומציאותי למדי המשקף את המורכבות של חיינו, והיותם חד פעמיים ובלתי ניתנים למיצוי. במאמר זה זוהי אנסה להתבונן על המלנכוליה כעל התנסות קיומית.
האבל שלא נעשה: הסיפור שאינו נגמר של פוסט-טראומה
המאמר הנוכחי מפנה את תשומת הלב לחוויית האובדן אצל נפגעי פוסט טראומה, שלא הם ולא סביבתם מכירים בה. היעדר ההכרה מוביל לכך שלא נוצר מקום לאבל כחלק מתהליך השיקום וההחלמה. המאמר מצביע על הקשיים הרבים שחוסמים את המטופל והמטפל מלהכיר באובדן, לבכותו, ולהתאבל עליו.
תגובת נסיגה של הצמדות להורים בעקבות אירוע טראומטי: תיאור מקרה
המאמר מתאר טיפול בשני ילדים שחוו אירוע טראומטי שבעקבותיו פיתחו סימפטומים של תלות-יתר והצמדות להוריהם. הטיפול התבסס על האבחנה שהם חוו אבדן זיכרון מסוים שניתק אותם מהרצף הרגשי של המגע עם ההורה והסביבה, וכלל שיחזור האירוע על היבטיו השונים, שימוש בטכניקת EMDR, עבודה עם ציורים, ומשחקי מחבואים, תוך עיצוב מחדש של החוויה. ניתוח המקרים התבסס על תיאורית ההיקשרות של Bowlby לפיה ניתן לראות את ההתנהגות התלותית וההצמדות להורים כרגרסיה חלקית, בעקבות פגיעה בתחושת ההיקשרות לדמות ההורית.
שיטת ה-Emotional Freedom Technique : היסטוריה, רציונאל ויישום בפסיכותרפיה
שיטת EFT היא שיטה של שחרור רגשי, המשלבת בין יֶדַע אשר מגיע מתחום הרפואה הסינית בנושא חסימות אנרגטיות לבין הפסיכותראפיה המערבית. בשיטה זאת מתופף המטופל באצבעותיו על נקודות מפתח של מרידיאנים מרכזיים בגופו תוך התמקדות בבעיה ושימוש באמירות הקשורות אליה. השילוב בין התיפופים לבין תשומת-הלב לבעיה מסדיר את הזרימה האנרגטית וּמאפשר שחרור הדרגתי מהבעיה. השיטה מתוארת על רקע התפתחות זרם פסיכולוגיית האנרגיה והתפתחות הבנות עדכניות בתחום תִּפקודי המוח.
הקשרים חברתיים ותרבותיים לתגובת-קרב - טראומת מלחמה כמשבר זהות
המאמר מציג ומנתח, דרך התיאוריה של זהות האני, מקרים של חיילים ישראליים שחוו משבר של תגובת קרב וסבלו מתופעות שונות של התסמונת הפוסט טראומטית. במפגש עם האירוע הטראומטי הנפגע עובר משבר נפשי בו מותקפות האמונות שלו על עצמו, על החברה, על החיים והקיום – לדוגמה, האמונה של שליטה על חייו – והפגיעה הטראומטית חושפת נקודות תורפה בהתפתחות ובגיבוש הזהות שלו. דרך ההמשגה של טראומה כמשבר זהות ניתן להתבונן על ההתמודדות של לוחמים אלה עם מצב הדחק – על תהליך השבירה, על המאמץ המתמשך להעניק פשר למתרחש, ועל המאבק הפנימי בין כוחות הדוחפים להקהיה פסיכולוגית ולרגרסיה, לבין חתירה להתחדשות ובניה מחדש של הזהות שעברה טלטלה.
כקול קורא במדבר - מבט על ילדים הגדלים במשפחה נרקיסיסטית
המאמר מתאר את החוויה, המצוקה וההפרעה של ילדים שגדלו ללא מקום בנפשם של ההורים, ואת ניסיונותיהם המודעים והלא מודעים לפצות על חסר זה. ילדים אלה, להבנתנו, נושאים את כאב החסר לחייהם הבוגרים עם הרגשה שתמיד חסר בהם משהו ביכולת לדאוג לעצמם, להרגיש בטחון, סיפוק ושייכות. בהיותם בלתי נראים, לא כלולים או לא מוכלים, הם חווים חסך רגשי ובדידות בתוכה הם נאבקים לבדם להרכיב תצריף עם חלקים חסרים ומתנסים בחרדה, דיכאון, זעם, מחשבות או ניסיונות התאבדות. ניתן לראות ילדים אלה דרך הפריזמה של התפיסה המערכתית כנשאים המשפחתיים של המקום שאיננו, של הפגיעה הנרקסיסטית של אחד ההורים או של שניהם.
לנשום או לא לנשום
המאמר מתאר את התפקיד והחשיבות של הנשימה לחיים הרגשיים, ואת יחסי הגומלין בין לנשום ולהרגיש, ומציע דרכים לשלב בטיפול הנפשי הורבאלי עבודה עם הנשימה, תחושות הגוף וביטויים נוספים של שפת הגוף. הקשבה לגוף מסמנת מגמה מתפתחת של טיפולים נפשיים המכוונים לגוף [body-oriented], מגמה שפותחת אופקים חדשים לטיפול הנפשי המוכר ומספקת כלים רבי עוצמה לטיפול במצבי דחק ולשיפור הבריאות והחוסן הנפשי.
עינויים והשלכותיהם הפסיכלוגיות והפסיכו-סוציאליות על הקרבנות
המאמר מתאר את תופעת העינויים כפי שהיא מוכרת ומתועדת בעולם, ואת נזקיהם והשפעותיהם על כל תחומי החיים של הקרבנות.המאמר נכתב במקור כמבוא לאבחונים פסיכולוגיים לקבוצת גברים תושבי הרשות הפלסטינית שנעצרו ועונו ע"י הרשות על רקע חשד לשיתוף פעולה עם מדינת ישראל.
טכניקת הרפיה ככלי טיפולי במצבי דחק
המאמר מתאר טכניקת הרפייה ושיטה לטיפול במצבי דחק המאפשרים פריקה של מתחים והרפייה תוך כדי העלאה ושחרור של תכנים הקשורים במצוקה של המטופל. השיטה מאפשרת הפגת מתחים ופורקן רגשי בתהליך המאופיין בהעלאת רמת האנרגיה [עירור] ואקטיביציה של תכנים, בצד הפוגה ורגיעה [הרפייה] ושחרור מהגנות. ניתן להשתמש בשיטה באופן סלקטיבי ולשלב אותה ללא קושי בתהליך הטיפול הפסיכודימי והשיחתי המקובלים. השיטה נוסתה על מספר מטופלים גדול עם טווח גילים רחב והפרעות נפשיות שונות ומאפשרת רגיעה והרגשת שליטה גם לסובלים מתופעות דחק על רקע הפרעה פוסטראומטית. המאמר פותח בסקירה קצרה של תופעות של חיים בדחק וממשיך בתאור הטכניקה ושיטת הטיפול.
להמשך קריאה
טיפול פסיכולוגי בלחץ נפשי בשיטת EFT: הדגמה באמצעות תיאור מקרה
המאמר מתאר מערכת אמונות או מחשבות שליליות הפועלות כגורמי דחק (stressors), שעלו ונרשמו במהלך פגישות טיפוליות בשיטת ה-EFT Emotional Freedom Technique - "טכניקה לשחרור רגשי"., תוך כדי הטיפול והשחרור מהלחץ הנפשי במישור הרגשי, הגופני והקוגנטיבי. האמונות מופיעות כמערכת מגובשת של התניות יוצרות-לחץ-נפשי שמתוכן המטופל חש שכדי להירגע הוא כפוי לפעול כדי לעמוד בציפיות ובחוקים הפנימיים שהתגבשו אצלו במהלך התפתחותו. המאמר כולל, בסופו, דיווח אינטרוספקטיבי של המטופל לגבי מה שחווה במהלך הטיפול בשיטת ה EFT.
תעתועי המראה הנרקיסיסטית מבט אל היחסים הבין - אישיים של אנשים הסובלים מעיוורון רגשי
המאמר מתבונן ביחסים הבין אישיים של אנשים הסובלים מעיוורון רגשי, לרוב על רקע הפרעה נרקיסיסטית. הוא מתאר את התודעה הכוזבת שהם מפתחים כהגנה מפני תחושת חסר וערך עצמי שביר, ואת דפוסי ההתנהגות ביחסים עם אחרים, בהם הם דורשים תשומת לב, הכרה והקרבה מאחרים, כשהם עצמם אינם יודעים להגיב באמפתיה ולהכיר בחוויה הסובייקטיבית של האחר. המאמר מתאר גם את הסבל והמלכוד של ילדים שחווים תסכול מכך שההורה שלהם אינו רואה אותם, ואת הקושי שלהם להתרחק וליצור נפרדות מהקשר הסימביוטי עם המשפחה. לבסוף, המאמר דן בהשלכות של דפוס יחסים זה על הגישה הטיפולית המתאימה לטיפול בנפגעים מיחסים נרקיסיסטים ובגבולות ההשקעה הנרקיסיסטית המטפחת או מעכבת את ההתפתחות הנפשית של ילדים.
פוסט טראומה: תסמינים, אבחון וטיפול
פוסט טראומה משפיעה על כל מישורי החיים. רגשותיו, מחשבותיו, הרגליו ויחסיו עם אנשים נקטעים באחת בעקבות האירוע והנפגע נותר ללא תחושת המשכיות. כיצד תסמיני פוסט טראומה באים לידי ביטוי ואיך מטפלים בה?
הטראומה של נפגעי תאונות הדרכים
השריטות והחבלות של נפגעי תאונות דרכים גלויות לעין, אך לא פחות חמורות הן הצלקות הנפשיות. תאונות דרכים קוטעות את חייהם של הנפגעים באחת. הקורבנות נאלצים להתמודד עם תחושות קשות של איבוד שליטה וחוסר אונים
טיפול פסיכולוגי: הצל שלי ואני
הצל, הוא מושג העולה מדי פעם במהלך טיפול פסיכולוגי. חווית הצל היא חיים בצלו של מישהו אחר, אם מדובר באדם שנמצא בחיים ואם אדם שאיננו. חווית הצל מעצבת את חיי האדם המוצל וקשה לצאת ממנה, אך טיפול פסיכולוגי יכול להביא לפרידה מהצל
לחץ והחיים המודרניים - מסלול התנגשות
לחץ נפשי או דחק מוגדר כהפרעה משמעותית באיזון בין דרישות פיזיות ו/או פסיכולוגיות המופנות לאדם לבין יכולת התגובה שלו, בתנאים בהם הוא חייב לפעול, אחרת יהיו לכך השלכות. כל מה שרציתם לדעת על לחץ - מחלת התקופה
רק שלא יקרה לו כלום - על הגנת יתר של הורים
כהורים יש לנו תפקיד אחראי לדאוג לשלומם של הילדים ולהגן עליהם מכל פגע. בצדק אנו פוחדים שיקרה להם משהו לא טוב – שייפגעו, שיכשלו, שיהיו דחויים, שלא יוכלו להגן על עצמם בצורה מתאימה. לפעמים דאגה זו לוקחת אותנו רחוק מדי ואנחנו מפתחים גישה של לגונן על הילד מפני העולם. הפחד ש"יקרה לו משהו" יכול לשתק אותנו ואותו ובסוף באמת לא יקרה לו כלום. לא יחווה את החיים. לא יצמח. לא ילמד להתמודד. לא יכיר את עצמו ואת הפוטנציאל שלו.קוראים לזה בשפה המקצועית "הגנת- יתר", OVERPROTECTION.
איך לפתח הורות מודעת יותר
זה אתגר גדול להיות הורה, תהליך שמתמשך לאורך שנים ודורש עבודה עצמית, התפתחות ושינויים כאדם וכהורה.
בתהליך ההורות, נתקלים במצבים המעלים שאלות מעניינות למשל, איזה הורים היינו רוצים להיות? ועם מה אנחנו מתמודדים היום? איזה הורים היו ויש לנו?
מה כדאי לדעת על טראומה ותוצאותיה
בשנים האחרונות, אולי גם עשורים, ישנה חשיפה רבה יותר למושג טראומה ופוסט-טראומה, על רקע פיגועים, תגובות קרב, מקרים של תקיפה פיזית ומינית, או התעללות בילדים, וגם טראומה על רקע של פגעי טבע. האם יש יותר פגיעות ונפגעים או שרק החשיפה התקשורתית גדלה? כנראה גם וגם.
המקרה של דוריאן גריי: על חיי הנפש והנרקיסיזם של הדמויות ברומן של אוסקר ויילד
המאמר עוסק בניתוח פסיכולוגי של אישיותו של דוריאן גריי, גיבור הרומן "תמונתו של דוריאן גריי" מאת אוסקר ויילד, כמיתוס מודרני של נרקיס. הוא מתאר את התפתחותו של דוריאן, איש צעיר ויפה תואר, בהשראת שתי דמויות גבריות בוגרות, אשר מפיחות בו חיים ומעצבות את זהותו ואת חיי הנפש שלו. המאמר מתאר את חייו של דוריאן כמסע שבו הוא נושא את דגל האתוס של נעורים נצחיים ומתאר את התפתחות הנרקיסיזם שלו, הניזון מהזדהות מלאה עם דמותו כפי שהיא מופיעה בציור דיוקנו, דמות שעוברת אידיאליזציה בעזרת "אבותיו" הרוחניים.
הבלתי נראים:
קבוצת תמיכה לנפגעי הורות נרקיסיסטית (בפייסבוק)
המאמר מתאר דיון מונחה של נפגעי הורות עם דפוסים נרקיסיסטיים שהיו בטיפול אישי למשכי זמן שונים. השיתוף ההדדי אפשר למשתתפים לספר על התנסותם האישית ביחסים עם ההורים, להגיע לתובנות, להתבונן במהלך התפתחותם ובדרכים בהן התמודדו עם הלחץ הנפשי שהיו נתונים בו, שרדו והחלו כך או אחרת חיים עצמאיים משלהם.
הכרת תודה לחברי הקבוצה שנענו לאתגר, שיתפו ברצון ובפתיחות ואפשרו בכך את כתיבת המאמר לטובת קוראים שנמצאים במצב דומה ויוכלו להזדהות ולהיעזר בנאמר.
אם מישהו מהקוראים ירגיש נפגע מהתכנים המוצגים כאן – חשוב שידע שאין כאן "כוונה" כלשהי מעבר להבנה וההרגשה שהחומרים המובאים כאן הם אמתיים והם חייבים להגיע לידיעת הציבור הרחב מאחר שרבים סובלים מיחסים נרקיסיסטיים ואין מי יקשיב להם ויכיר בבעיה. בית המשפט לדיני משפחה בארץ, בהשוואה למצב בארה"ב, אינו מכיר בבעיה ולכן רבים סובלים וחווים חוסר אונים בגלל חוסר מודעות וחוסר הכרה בהפרעה ונזקיה.
מסרים גורליים:
מסרים של הורים ככתב חידה לילד
תקציר. המאמר עוסק בתקשורת הורה-ילד שבאופנים שונים, כמו בהעברת מסרים כפולים לילד, או באמירות המגדירות ומתייגות אותו, מתמרנת אותו למצב של בלבול פנימי שיכול לפגוע בהתפתחותו הנפשית התקינה. המסרים של ההורים, בדוגמאות המובאות, מוצגים לילד בעקביות באופן סמכותי ושיפוטי, ומבחינה זאת הם מהווים סוגסטיה היפנוטית המפעילה עליו שליטה ומתמרנת אותו לחוסר אונים, ויתור על עצמו או התרחקות והסתגרות, ובכך היא מעצבת, לעיתים, את הנושא המרכזי המלווה אותו בחייו. הדיון במקרים מתבונן גם בנפשם של דמויות ההתקשרות ומזהה את התופעה של העברה בין-דורית דרך "הפקדה" בנפש הילדים של חלקים לא-מוגשמים בחייהם של ההורים עצמם, בבחינת "אבות אכלו בוסר - ושני בנים תקהינה".
