מפגשים בגיל השלישי - ייעוץ ופסיכותרפיה לאדם המבוגר

''אני מתקרב והולך למה שמכנים הגיל השלישי. סימנו לנו מטרות  לחיים בעתיד, והעתיד שלי כבר כאן.

הגעתי לשלב אחר בחיים, ואני מבין שצריך להשלים עם זה, אבל לא קבלנו הוראות הפעלה לשלב הזה

עלי להכיר בהיותי לא בריא ובכך שזה מעסיק אותי.

עד כמה אני חרד וחווה אי וודאות באשר לעתיד?

האם יש לי עתיד?

אני מרגיש מיותר. אף אחד לא מתעניין באמת בי ובשלומי אלא מכורח מקצועי או משפחתי .

הקרובים לי לא מודעים למצבי, לעייפותי. אני משרת את ילדיי, בייביסיטר, בישול ונדמה להם שיש לי כוח כמו להם והם לא מבינים שאני במקום אחר לגמרי, וקשה להם להתייחס או להשלים עם זה.

החברים נעלמים. אין יותר מפגשים חברתיים, כל אחד שקוע בביתו. כל פעם מת לי מישהו. הקשרים שלי מתפוגגים.

הייתי אדם חברותי מאד. היום אני פג תוקף. אני יכול להשתתף רק בקבוצות תמיכה אבל לא ליצור חברות אמתית.

מתייחסים אלי קצת כמו למפגר שאיבד את יכולת ההבנה והחשיבה, ומסתירים ממני דברים כאילו לא אוכל להתמודד איתם.

אני עסוק וטרוד הרבה בעבר. ביחסים שהיו, בקונפליקטים שלא נפתרו, אפילו אם ההורים שלי שמזמן נעלמו מכאן.

אני עדיין מחפש כאילו משמעות לחיי שממילא עוברים. מה תרמתי, למה ויתרו על התרומה שלי. האם תרמתי? מה החמצתי.?

מה לעשות עם הזמן הפנוי שנוצר על כורחי? איך להתמצא בתוכו? איך להשלים עם זה שאני לא מגויס לשום דבר ואני לא צריך להספיק. אף אחד לא מקציב לי יותר דדליין.

איך ללמוד להיפרד מהקרובים לי, ומחיי, ואיך ללמוד להתבונן ולהסתגל למוות הקרב. איך ללמוד להתפייס עם אנשים ועם עצמי''

אמרות נפוצות ושגויות: 
רגשות מתמתנים עם הזמן | הצורך באינטימיות חולף | שהיה לנו מספיק

ולא כך הוא- רגשות אינם מתמנים ולעיתים כשאדם מתבגר ויש לו "עודף" פנאי הוא מתחיל דווקא אז להתפתח מבחינה רגשית, לנסות להבין את חייו ומי הוא.

הפסיכולוג יכול מאד לעזור -

ככל שאדם משתחרר מתפקידים של פיתוח קריירה הורות לילדים קטנים, אחרי אמצע החיים והחל משנות הששים הוא עשוי להרגיש הקלה מסוימת אך בצד זה גם דאגה איך יחיה את חייו כשהקן מתרוקן  והוא כבר לא מבוקש כל כך בעבודה.
מתעוררות שאלות רדומות לגבי עצמו והיחסים עם אחרים ולפעמים גם בחינה עצמית וחשבון נפש.
אולי צורך לעשות מעין סקירה של חייו- LIFE REVIEW, ואולי רצון להיות תקופה בטיפול נפשי, משהו שתמיד רצה ולא התפנה לכך.

כל אדם זקוק למישהו קרוב שהוא יכול לבטוח בו ושיכול לשוחח אתו על בעיותיו ודאגותיו.
מחקר שבדק את נושא האינטימיות בחיי המבוגר בקבוצות גיל החל מ 60 ומעל 75 שאל בדיוק את השאלה הזו כמדד לתחושת אינטימיות: האם יש לך אדם קרוב שאתה בוטח בו, ושאותו אתה יכול לשתף במה שקורה לך בחייך?

אתה או את מוזמנים לפגישות התייעצות בכל מה שמעסיק אתכם.

הגישה הטיפולית שלי היא אקזיסטנציאלית ודיאלוגית ואני עצמי בגיל השלישי.

 "כל שיש בי אני חולקת עם הנכדים, ככל שהוריהם שקועים בעולמותיהם ובעמל יומם ואני שולית בחייהם, מנסה לשמור על הגבולות ולא להטריד או לתפוס מקום שיהווה נטל. אם יש כאן אהבה, אין פה תלות, והשופטנות המבקרת של הילדים היא חד צדדית, ואני גונזת את הערותיי או תגובותיי ככל שאני יכולה במגירות הלב. אין ספק בליבי שאהבתם קצרת הרוח תידלדל עם הזמן. אני פוסעת זהירה לא לכלות אותה בטרם זמן"
יעל דיין –מנגד עמ' 198

 "ילדיי, בדרך הטבע, רידדו את חבל הטבור לחוט דק בלתי נראה, לפעמים בלתי זמין, חד כיווני לצרכי יומיום ומחייב משנה זהירות בטיפוחו."
עמ' 239