לחץ והחיים המודרניים - מסלול התנגשות
לחץ נפשי או דחק מוגדר כהפרעה משמעותית באיזון בין דרישות פיזיות ו/או פסיכולוגיות המופנות לאדם לבין יכולת התגובה שלו, בתנאים בהם הוא חייב לפעול, אחרת יהיו לכך השלכות. כל מה שרציתם לדעת על לחץ - מחלת התקופה
מחלת התקופה היא חיים במצב של לחץ נפשי או דחק (stress) שמקורו הוא חשיפת יתר לגירויים, משימות, ציפיות ודרישות יחסית למשאבים הנפשיים והפיזיים הזמינים לאדם במצבים רגילים. לדברי חוקרים, אחוז גדול מהפניות לרופא המשפחה מקורן בתגובות לחץ, חרדה ודכאון שמתבטאים דרך הגוף בכאבים שונים, חוסר נוחות, עצבנות, הפרעות שינה, ונטייה לחלות.
היום, כשאדם אומר "אני לחוץ", הוא מקבל הבנה מהסביבה כי זו חוויה שכיחה המוכרת לרובנו. אימא לחוצה בבקרים כי היא צריכה להעיר את הילדים ולהכין אותם לבי"ס, והיא לחוצה לצאת לעבודה בזמן בתוך תנועה עמוסה ומלחיצה. הילד לחוץ כי יש לו מחר בחינה וכיו"ב.
אדם עשוי לחוש לחץ נפשי ככל שהוא נדרש או נאלץ לפעול בלוח זמנים צפוף, להגיב באופן מידי וישיר, להתייחס בו זמנית למספר גירויים ודרישות, או שהוא חייב להגיע לתוצאה מסוימת בזמן נקוב, כשהוא מצוי בעמדה של אחריות, כאשר על המאזניים מונחים נושאים כבדי משקל בעניינים של בריאות, כסף או חיי אדם.
לחץ נפשי או דחק מוגדר כהפרעה משמעותית באיזון בין דרישות פיזיות ו/או פסיכולוגיות המופנות לאדם לבין יכולת התגובה שלו, בתנאים שבהם לאי-היכולת לעמוד בדרישה יש השלכות משמעותיות. חוקרי הלחץ המוקדמים הסבירו שהמערכת הפנימית בגוף האדם מתוכננת לשמור על מידה מסוימת של יציבות פנימית, וזאת אף על פי שחלים בו שינויים פיזיולוגיים הכרחיים שמקורם בכושר הסתגלות של האורגניזם לסביבה החיצונית.
תפקידו של המכניזם הפנימי בגוף האדם הוא להחזיר את היציבות על כנה במקרה שגורם לחץ, המכונה Stressor, מאיים על שיווי המשקל הפנימי של המערכת הגופנית והנפשית. מצב דחק בחומרה גבוהה (למשל מלחמה) מתאפיין במספר רב מן הרגיל של אירועים המתרחשים בבת אחת, אירועים בעלי עצמה רבה, הנמשכים זמן רב ויש להם השפעה מיוחדת במינה על היחיד.
אדם יכול לחוות לחץ נפשי גם במצבים רגילים, רגועים לכאורה, כאשר הוא אינו יודע כיצד להגיב, כשהוא נמצא באי ודאות, כשהוא חושש מביקורת ופוחד לאכזב, כשיש לו דרישות עצמית גבוהות, כשהוא ביקורתי מדי לעצמו ולאחרים, או כשיש לו ולסביבתו סטנדרטים גבוהים למצוינות ולשלמות. עניינים רגשיים לא פתורים (unfinished businesses) הם מקור תמידי ללחץ נפשי שבחלקו לא מודע.
אדם עשוי לחוש לחץ נפשי ככל שהוא נדרש לפעול בלו"ז צפוף
לחץ - תנו לו לצאת
התגובות ללחץ יכולות להיות במישור הרגשי - פחד, כעס, דיכאון. בחשיבה ובתפיסה - הערכה לא נכונה, בעיה בשיפוט. בהתנהגות - רעד, הפרעה בדיבור, תוקפנות או בריחה. ובמישור הפיזיולוגי - שינויים פיזיולוגיים וביוכימיים המתבטאים בלחץ דם, דופק, נשימה וכיו"ב.
תוצאות מצב דחק מתמשך יכולות להתבטא בירידה בחוסן הנפשי והפיזי, ובהפרעה בתפקוד ובתקשורת הטבעית עם הסובבים; בדרגת חומרה גדולה יותר, לחץ מתבטא בעלייה בסף הפגיעות למחלות, תאונות, סבל נפשי וקשיי הסתגלות שונים – ביטויים שונים לשחיקה נפשית. מבלי משים אדם ייטה לחוש ירידה בהערכתו העצמית, לפתח עמדות יותר פסימיות לגבי חייו, לאבד משמחת החיים ו"לשכוח" את ההקשר והמשמעות של מעשיו בתחום זה או אחר בחייו.
המוטיבציה שלו לעבוד ולתפקד נפגעת והוא יפסיק ליזום ולבטא את עצמו. הוא יכול לפתח דרכי תגובה המתאימות למצב הישרדות בנוסח "הילחם או ברח", כשהוא מגיב "קצר" ובחוסר סבלנות. הוא נעשה פגיע או "אטום", עשוי לחוש סוג של "קיפאון", כשאינו מסוגל להילחם או לוותר, מצב טיפוסי של חווית לחץ.
עד כאן התוצאות השליליות של לחץ נפשי. הצד השני של המטבע הוא שלחץ הוא גם גורם מדרבן עלהישגיות ולמצוינות. מאחר שלחץ נפשי הוא תוצר לוואי של החברה ההישגית התפתחו אפיקים שונים להפגת לחץ ורגיעה כמו פעילות ספורטיבית סדירה, יוגה, טאי צ'י ומדיטציה, או הסחת דעת על ידי צפייה בטלוויזיה.
טיפול נפשי או סדנאות מודעות שונות יכולים לסייע לאדם לפתח הבנה ומודעות לגורמי הלחץ המפעילים אותו ולדרכים בהן הוא יכול להירגע ולהגיע לאיזון בין היענות מופרזת לאתגרים לבין מצב רגיעה בו הוא יכול לחוש שליטה על חייו. במצב לחץ אתה יכול להתגייס ולהתמודד או אתה יכול להתגונן ולהימנע. על כל אחד למצוא את שביל הזהב שלו.
היום, כשאדם אומר "אני לחוץ", הוא מקבל הבנה מהסביבה כי זו חוויה שכיחה המוכרת לרובנו. אימא לחוצה בבקרים כי היא צריכה להעיר את הילדים ולהכין אותם לבי"ס, והיא לחוצה לצאת לעבודה בזמן בתוך תנועה עמוסה ומלחיצה. הילד לחוץ כי יש לו מחר בחינה וכיו"ב.
אדם עשוי לחוש לחץ נפשי ככל שהוא נדרש או נאלץ לפעול בלוח זמנים צפוף, להגיב באופן מידי וישיר, להתייחס בו זמנית למספר גירויים ודרישות, או שהוא חייב להגיע לתוצאה מסוימת בזמן נקוב, כשהוא מצוי בעמדה של אחריות, כאשר על המאזניים מונחים נושאים כבדי משקל בעניינים של בריאות, כסף או חיי אדם.
לחץ נפשי או דחק מוגדר כהפרעה משמעותית באיזון בין דרישות פיזיות ו/או פסיכולוגיות המופנות לאדם לבין יכולת התגובה שלו, בתנאים שבהם לאי-היכולת לעמוד בדרישה יש השלכות משמעותיות. חוקרי הלחץ המוקדמים הסבירו שהמערכת הפנימית בגוף האדם מתוכננת לשמור על מידה מסוימת של יציבות פנימית, וזאת אף על פי שחלים בו שינויים פיזיולוגיים הכרחיים שמקורם בכושר הסתגלות של האורגניזם לסביבה החיצונית.
תפקידו של המכניזם הפנימי בגוף האדם הוא להחזיר את היציבות על כנה במקרה שגורם לחץ, המכונה Stressor, מאיים על שיווי המשקל הפנימי של המערכת הגופנית והנפשית. מצב דחק בחומרה גבוהה (למשל מלחמה) מתאפיין במספר רב מן הרגיל של אירועים המתרחשים בבת אחת, אירועים בעלי עצמה רבה, הנמשכים זמן רב ויש להם השפעה מיוחדת במינה על היחיד.
אדם יכול לחוות לחץ נפשי גם במצבים רגילים, רגועים לכאורה, כאשר הוא אינו יודע כיצד להגיב, כשהוא נמצא באי ודאות, כשהוא חושש מביקורת ופוחד לאכזב, כשיש לו דרישות עצמית גבוהות, כשהוא ביקורתי מדי לעצמו ולאחרים, או כשיש לו ולסביבתו סטנדרטים גבוהים למצוינות ולשלמות. עניינים רגשיים לא פתורים (unfinished businesses) הם מקור תמידי ללחץ נפשי שבחלקו לא מודע.
אדם עשוי לחוש לחץ נפשי ככל שהוא נדרש לפעול בלו"ז צפוף
לחץ - תנו לו לצאת
התגובות ללחץ יכולות להיות במישור הרגשי - פחד, כעס, דיכאון. בחשיבה ובתפיסה - הערכה לא נכונה, בעיה בשיפוט. בהתנהגות - רעד, הפרעה בדיבור, תוקפנות או בריחה. ובמישור הפיזיולוגי - שינויים פיזיולוגיים וביוכימיים המתבטאים בלחץ דם, דופק, נשימה וכיו"ב.
תוצאות מצב דחק מתמשך יכולות להתבטא בירידה בחוסן הנפשי והפיזי, ובהפרעה בתפקוד ובתקשורת הטבעית עם הסובבים; בדרגת חומרה גדולה יותר, לחץ מתבטא בעלייה בסף הפגיעות למחלות, תאונות, סבל נפשי וקשיי הסתגלות שונים – ביטויים שונים לשחיקה נפשית. מבלי משים אדם ייטה לחוש ירידה בהערכתו העצמית, לפתח עמדות יותר פסימיות לגבי חייו, לאבד משמחת החיים ו"לשכוח" את ההקשר והמשמעות של מעשיו בתחום זה או אחר בחייו.
המוטיבציה שלו לעבוד ולתפקד נפגעת והוא יפסיק ליזום ולבטא את עצמו. הוא יכול לפתח דרכי תגובה המתאימות למצב הישרדות בנוסח "הילחם או ברח", כשהוא מגיב "קצר" ובחוסר סבלנות. הוא נעשה פגיע או "אטום", עשוי לחוש סוג של "קיפאון", כשאינו מסוגל להילחם או לוותר, מצב טיפוסי של חווית לחץ.
עד כאן התוצאות השליליות של לחץ נפשי. הצד השני של המטבע הוא שלחץ הוא גם גורם מדרבן עלהישגיות ולמצוינות. מאחר שלחץ נפשי הוא תוצר לוואי של החברה ההישגית התפתחו אפיקים שונים להפגת לחץ ורגיעה כמו פעילות ספורטיבית סדירה, יוגה, טאי צ'י ומדיטציה, או הסחת דעת על ידי צפייה בטלוויזיה.
טיפול נפשי או סדנאות מודעות שונות יכולים לסייע לאדם לפתח הבנה ומודעות לגורמי הלחץ המפעילים אותו ולדרכים בהן הוא יכול להירגע ולהגיע לאיזון בין היענות מופרזת לאתגרים לבין מצב רגיעה בו הוא יכול לחוש שליטה על חייו. במצב לחץ אתה יכול להתגייס ולהתמודד או אתה יכול להתגונן ולהימנע. על כל אחד למצוא את שביל הזהב שלו.
