שחרור מטראומה

טראומה היא תגובה ללחץ נפשי או משבר שמקורם בשינוי פתאומי בחיים הקוטע את הרציפות והשגרה בחיי אדם.

פיגוע | מלחמה | תאונה | ניתוח | אבדן | גירושין | מחלה |  וגם הודעה על קרוב שנפגע או חלה.

האירוע נחווה כטראומה ככל שהוא מתרחש ללא שליטה ובניגוד למצופה, פוגע בביטחון ובדימוי העצמי, בתפקוד,בשינה, וביחסים.

צריך וניתן לטפל בטראומה שהופכת לפוסט-טראומה כשעוברים חודשים רבים והמצוקה אינה נרגעת או חולפת.

התגובה לאירוע טראומטי מופיעה ממערכת החירום המצויה בגזע המוח, בה האורגניזם מגויס להגיב כדי לשרוד. מערכת החירום פועלת לפי העיקרון של הילחם או ברח, וכאשר תגובות אלה אינן אפשריות מופיעה תגובת שיתוק או קיפאון

פוסט-טראומה מתאפיינת בסבל של הנפגע שממשיך להרגיש את השפעות הטראומה בצורה של פלשבים ( חיים מחדש של האירוע הטראומטי) הימנעות מכל מה שמזכיר את האירוע, ניתוקים רגשיים, התפרצויות זעם והפרעות בעוררות – הפרעות שינה, חוסר מנוחה, דריכות או אפתיות, והתקפי חרדה. קרא עוד על  פוסטראומה

התקפי חרדה: תחושות של פחד, בהלה, חוזר שקט, דופק מהיר, הזעה, תחושה שמשהו לא טוב עומד לקרות. התקף החרדה יכול להתעורר ללא זיקה ברורה לאירוע חיצוני, אבל יש גם גירויים שמעוררים את החרדה, כמו צפירות של אמבולנס חולף, ריח מסוים ועוד. ראה התקף חרדה  

התקפי חרדה הם כה בלתי נסבלים שהם דוחפים את האדם הסובל מהם לפנות בדחיפות לבקש עזרה, 
למשל כשהוא חושב שהוא עומד לקבל התקף לב.

הטיפול בטראומה ובפוסטטראומה

הטיפול נעשה בכמה ערוצים במקביל או לסירוגין. 

בערוץ אחד נעשה שחרור לחץ נפשי בטכניקות שונות ופיתוח היכולת להירגע - להיכנס למצב של רוגע, הרפיה ומדיטציה.
בערוץ מקביל נעשה עיבוד החוויה של הטראומה מבחינה נפשית, המשמעות של האירוע עבור מי שנפגע, ואלו עניינים לא סגורים נפתחו עם האירוע הטראומטי.

טיפול בטראומה דורש זמן וסבלנות וממנו אפשר גם להגיע לא רק להחלמה, אלא גם לצמיחה נפשית עם גישה חדשה של אדם לעצמו ולחיים בכלל. האמונה או המחשבה שיש לי או לנפגע "אישיות חזקה", או "הזמן מרפא הכול" הן שגויות.
אדם לא אומר לעצמו דברים מסוג זה כשהוא עובר טראומה (חבלה) בגוף. אין קשר בין אמונות מסוג זה לתהליך ההחלמה.

לעתים לא פונים לטיפול בגלל בושה ורגשות אשמה ופחד מ"טיפול פסיכולוגי".
מומלץ לפחות להתייעץ ולקבל אבחון וחוות דעת מקצועית.
לא להזניח טראומה נפשית- היא כמו פצע פתוח אצל מי שנפגע, ובסופו של דבר האירוע משפיע על כל בני המשפחה. 

טראומה פנים רבות לה

בניסיון להבין טראומה נפשית אנחנו נתקלים בריבוי הנזקים של הפגיעה ובריבוי נקודות המבט להבנה ולהמשגה של הטראומה האקוטית והכרונית. במובן הנרחב ביותר האירוע והחוויה הטראומטיים קוטעים את הרציפות וההמשכיות במהלך חייו של הנפגע כמעט בכל המישורים – ברגשותיו, במחשבותיו, בהרגליו, ביחסיו עם אנשים ועוד..
קטיעה זו ניתן לראות בכמה צורות
א) כתאונה שהתרחשה מתוך צירוף מקרים מעבר לשליטתו של הנפגע.
ב) כפציעה פיזית עם נזקים מזוהים ובלתי מזוהים בגוף ובנפש.
ג) כפגיעה בתחושת האוטונומיה וביכולת השליטה והוויסות של העוררות הפיזיולוגית והתגובה המותאמת לסביבה.
ד) כמשבר בזהות הפסיכו-סוציאלית, בתפיסה העצמית, בתחושת הערך העצמי ואימון בעצמו.
ה) כקרע בתחושת ההיקשרות הבסיסית בין הנפגע ואחרים משמעותיים בסביבתו המידית והחברתית.
ו) כמשבר קיומי שמעלה שאלות ותהיות לגבי עצמו, לגבי החברה, ולגבי החיים בכלל.

במצב של טראומה הנפגע מרגיש במידה זו או אחרת, שהוא לא אותו אדם שהיה ופעמים רבות אינו אינו יודע איך להבין את מה שמתחולל בנפשו .

טראומה אצל ילדים: ילדים שעברו אירוע טראומטי מפתחים תלות ותגובת הצמדות להורים, ולפעמים עושים רגרסיה בהתפתחות שלהם. למשל, מרטיבים מחדש, או פוחדים ללכת לבית ספר.

ראה מאמרים:

"תגובת נסיגה של הצמדות להורים בעקבות אירוע טראומטי: תיאור מקרה"

"מה כדאי לדעת על טראומה ותוצאותיה?"

קרא עוד בנושא במאמר:

"לחזור לתפקוד ולחזור לעצמי: שני ממדים בהפרעה ובטיפול בפוסט-טראומה" 

קרא עוד מאמרים שלי בנושא טראומה